תוכניה לקונצרט

תומס טולצ’ק וחברים - בין פראג לתל-אביב

בית היוצר, 6 בספטמבר 2019, שעה 13:00

כנר וויולן בעל התעניינות נרחבת הן ברפרטואר בארוק וקלאסי והן במוסיקת בת זמננו, עם דגש על מלחינים מאזורו (צ'כוסלובקיה יוגוסלביה לשעבר) ועל מלחינים יהודיים וישראליים. נולד בפראג למשפחה של מוסיקאים מקצועיים מזה כמה דורות. הופעתו הראשונה היתה בגיל 10 בקונצרטים ובתוכניות טלויזיה בצ'כיה, פולין וגרמניה. בין מוריו הידועים פרופ' ד"ר יוסף מיקה ופרופ' נורה גרומליקובה. חי באנגליה 20 שנה בהן הרבה להופיע ברחבי אירופה והיום מתגורר בסלובקיה. תומס מרבה לבצע מוסיקה יהודית של ארנסט בלוך ושל אחרים. תומס תולצ'ק מרבה להגיע לישראל להשתתפות בהקלטות ובתוכניות רדיו וטלויזיה ולבצע יצירות של מלחינים ישראליים בהם איל אדלר, ינעם ליף, איתן אביצור, הילת בן-קנז, בוריס לבנברג, יובל אבני, אורי ברנר ואפרת גרליך. בשנה שעברה בצע את יצירתה של אפרת רחל-גרליך 'פנטסיה קונצ'רטנטה' בביצוע בכורה עולמי עם תזמורת הרחוב הירושלמית והמנצח עידו שפיטלניק.

אורי ברנר - סוויטה יהודית ("סיפורי מעשיות") (2017)

ארבעת פרקי היצירה: בחצר החסידות, כמעט שיר ערש, הכנר, ו"מחול ברוגז"
היצירה "סוויטה יהודית" היא סידרה של תמונות מחיי יהדות אירופה של פעם, נכתבה ב- 2017 במקור לטריו (קלרנית, כינור ופסנתר) ובשלמותה היא בעלת שישה פרקים. בוצעה לראשונה לפני כשנתים יחד עם תומס טולצ'ק והקלרניתן דליבור דוצקי בסלובקיה.
ד"ר אורי ברנר – יליד מוסקבה, מלחין ופסנתרן, למד במוסדות מוסיקאליים מובחרים ברוסיה, גרמניה, הולנד, בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת בר- אילן. ברנר משלב ביצירותיו בין התרבויות וזרמים מוסיקאליים שונים אותם הכיר מקרוב במהלך חייו, החל ממסורת רוסית של המאה העשרים, דרך מוסיקה אירופאית עכשווית ועד למוטיבים יהודיים וג'אז, כל זה בדגש על החוויה הבלתי אמצעית של המאזין. עד כה כתב יותר ממאה יצירות בסגנונות ולהרכבים שונים ומגוונים. יצירותיו בוצעו באולמות הכי חשובים באירופה, ארה"ב, רוסיה ועוד.
אורי זכה בהרבה פרסים, ביניהם פעמים בפרס ראש הממשלה (2006 ו2017), שלושה פרסי אקו"ם ועוד.
במשך שבע שנים אחרונות מכהן כמלחין הבית של הסינפונייטה הישראלית באר-שבע ומאז 2016 כמנהל המוזיקאלי של תיאטרון "מיקרו" בירושלים. ב- 2017 התמנה אורי למנהל של הקונסרבטוריון הוותיק בארץ – “רון שולמית” הפועל בירושלים.

אורי נתנאל - נוף מדבר

דברי המלחין על היצירה: היצירה נוף מדבר נכתבה בערך ב 1982 בזמן לימודי הקומפוזיציה שלי באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים בהדרכתו של פרופ' צבי אבני וכיצירה משותפת של רקדנית-כוראוגרפית, ליאורה שוארץ, ומלחין (אני) עבור פרוייקט ביוזמת האקדמיה שקרא לשיתופי פעולה אלה. בנינו את היצירה יחד ועשינו עליה חזרות ביחד. המדבר כנושא ליצירה זו לא עלה כמקום מסויים אלא כרעיון, אך בעזרת דמיונה העשיר של ליאורה היא החייתה אותו בתנועות שהייתי מכנה פיגורטיביות או ריאליסטיות. זמן קצר לאחר הביצוע בצ'לו ערכתי גרסה לויולה עבוא אחי הצעיר עודד נתנאל והוא ביצע אותה בקונצרט באקדמיה ושנים רבות אחר כך (2015) ביצע אותה שוב עם רקדנית אחרת, ליאורה זית, במרכז למוסיקה בירושלים. לקראת סיורו הנוכחי בישראל פנה אלי הכנר תומס טולצ'ק ושאל אם אוכל להתאים את היצירה לכינור. בתגובה שלחתי לו עיבוד מחודש שלה לכינור ולפסנתר שיושמע בקונצרט זה לראשונה.
אורי נתנאל נולד ב 1958, למד הלחנה בירושלים ובתל אביב. בין מוריו היו הפרופסורים צבי אבני, יצחק סדאי ולאון שידלובסקי בקומפוזיציה, ושמואל מגן בצ'לו.
הלחין משירי שלומית כהן-אסיף, היינריך היינה ומשוררים אחרים וכן יצירות קאמריות, תזמורתיות ולמקהלה.
שני שירי אהבה למלים מאת סבו, גדליה מרמור ז"ל שודרו בקול המוסיקה. יצירותיו בוצעו החל משנת 1981, בין היתר במרכז למוסיקה ירושלים בשנת 2015, במרכז פליציה בלומנטל בתל אביב, 2016, ובפסטיבל "צלילים במדבר" (2015, 2017).
השתתף בפרוייקט "חירות-אחרות-אחריות" של אנסמבל מודאליוס, שבמסגרתו נכתבו 8 יצירות חדשות ובוצעו בחג המוסיקה הישראלית בשנת 2016, ביניהן "סיפור אפריקאי" מאת אורי נתנאל. היצירה גם הוקלטה עם אנסמבל מודאליוס במסגרת הקלטת הפרוייקט.
קיבל מדלית זהב על פועלו במוסיקה בפסטיבל World Art Games בבלגרד, סרביה, 2019.
יצירתו "נורי" לחליל, גיטרה וצ'לו בוצעה והוקלטה בפסטיבל New Music on the Bayou בלואיזיאנה, ארה"ב, 2017.
השתתף בכנסי "מדברים אמנות" בירושלים, לקידום הדיאלוג היהודי ערבי באמצעות אמנויות הבמה, שהתקיימו עד לשנת 2012.

בוריס לבנברג - קולנוע של אהבתנו (2012) לכינור ולפסנתר

אין זו מוסיקה תוכניתית, אבל יתכן שיעלו אצל המאזין אסוציאציות שונות - למשל, נושאים מהירים יזכירו את סרטיו של צ'רלי צ'פלין, ואילו מנגינות רומנטיות יעלו זיכרונות מסיפורי אהבה קולנועיים מפורסמים. ביצירה אין ציטוטים, כל החומר המלודי הוא מקורי. היצירה נכתבה במקור לסקסופון אלט ופסנתר, אבל קיימות גם גרסאות לכינור ופסנתר ולקלרנית ופסנתר.
בוריס לבנברג נולד ברוסיה, 1950. בוגר האקדמיה למוסיקה בעיר רוסטוב על הדון (תואר שני בקומפוזיציה). עלה לישראל בשנת 1990. בין יצירותיו: סימפונייטה, קונצ'רטו לכינור ותזמורת; פואמה לתזמורת סימפונית, שתי סוויטות תזמורתיות, "סצינה חסידית" (קדיש וריקוד) לכינור ותזמורת, "פסקול לסרט שאינו קיים" לתזמורת כלי קשת, שלוש יצירות לתזמורת כלי נשיפה: "גאלופ", "מארש", פתיחה "ויוואַט מוסיקאי", סוויטה "סינדרלה" לקלרנית ופסנתר, מוסיקה קאמרית אינסטרומנטלית וקולית, מוסיקה ל -11 הצגות תיאטרון.
יצירותיו בוצעו בהצלחה בישראל, ארה"ב, אוסטריה, גרמניה, יוון, ברזיל, צ'כיה, רוסיה ומדינות אחרות. היצירה "קולנוע של אהבתנו" היא מחווה של המלחין לז'אנר כלל עולמי של מוסיקה לסרטים (The Good Old Cinema).

עידו שירום - אפוקליפסה לפסנתר סולו בביצוע המלחין

עידו שירום תואר על ידי מיכאל וולפה בתכניה של פסטיבל ״צלילים במדבר״ בתור "אחד המלחינים הישראליים המקוריים והאמיצים כיום אשר בחר לבטא את עצמו בסגנון אישי דתי רוחני שיש בו השפעות חזקות הן של באך וגם של המינימליזם האמריקני (פיליפ גלאס, סטיב רייך) והמזרח אירופאי (ארבו פרת). סגנונו תמיד טונאלי ומשתמש בטונאליות עם אקורדים מורכבים ומינימליזם פוליפוני קונטרפונקטי. הוא גם מושפע מסגנונם של להקות רוק ורוק אלטרנטיבי מתקדם (U2, RADIOHEAD). את כל אלו הוא מזקק לסגנון אישי שניכרות בו תמציתיות ושלמות טכנית והבעה בלתי מצויות." סגנונו מבטא גם סוג של ספירה או מימד שמיימי אוניברסלי יחד עם עוצמות קוסמיות.
עידו שירום הקליט יצירות שלו למקהלה ולתזמורת עם מקהלת יאונה מוסיקה הידועה בעולם והתזמורת הסימפונית של ליטא יצירותיו הושמעו בקול המוסיקה ברדיו בארץ פעמים רבות וגם בקול המוסיקה של הונגריה וגם נוגנו בכל הפסטיבלים החשובים בארץ, כגון חג המוסיקה הישראלית ו"צלילים במדבר". תזמורת הקאמרטה ירושלים בניצוחו של אבנר בירון ביצעה את "שיר פרידה" למיתרים ב 5 קונצרטים ברחבי הארץ ב 2015 בהצלחה. הקונצ'רטו שלו לסקסופון סופרן ומיתרים זכה בתחרות בפרס יצירה אהובת הקהל של פסטיבל צלילים במדבר 2009.

דניאלה כהן-לויטס - סונטה מס' 1

שני פרקי היצירה: מהיר, איטי-לירי דברי המלחינה על היצירה: חיברתי את הסונטה בזמן לימודי הקומפוזיציה באוניברסיטת תל אביב אצל פרופ׳ ארליך. היא בוצעה במקומות שונים בעולם, ביניהם באודיטוריום הלובר בפאריז.
דניאלה כהן-לויטס למדה פסנתר מגיל 6. בהמשך למדה קומפוזיציה באוניברסיטת תל אביב אצל פרופ׳ אבל ארליך ובאקדמיה למוסיקה בירושלים אצל פרופ' צבי אבני. כמו כן למדה בבית הספר הגבוה למוסיקה בפרנקפורט קומפוזיציה בהנחייתו של פרופ׳ וולפגנג רים. יצירותיה מבוצעות בקונצרטים, בפסטיבלים ובתחרויות בישראל, קנדה, ארה"ב, צרפת (במוזיאון הלובר) ובמקומות נוספים ברחבי העולם. בין יצירותיה מוסיקה לפסנתר, מוסיקה קאמרית, סימפוניות ומוסיקה למקהלה.

שקד שחר - Midnight Journey לפסנתר סולו, בביצוע המלחין

היצירה Midnight Journey נכתבה במהלך השנה האחרונה בשירותו הצבאי של שקד ונותנת ביטוי מוסיקלי לתקופה זו בחייו, שבה נאלץ לקחת הפסקה מהעיסוק המתמיד במוסיקה ונגינה כדי לשרת בתפקיד מודיעיני רציני אשר דרש זמן רב והקרבה של העיסוק במוסיקה לטובת המדינה. היצירה מתארת את הרגעים הטובים וגם הקשים בשירות וכוללת רעיונות מוסיקליים שונים שנכתבו במהלכו, כאשר הנושא הראשי ביצירה מבוסס על מהלך הרמוני אשר כתב בחדרו בבסיס הצבאי.
שקד, בן 23, נולד בחיפה, וכבר מופיע רבות בארץ ובחו"ל. בגיל 18 זכה במקום שלישי בתחרות הפסנתרן הצעיר שנערכה בחיפה. שירת בתפקיד מודיעיני בצבא, ושילב עם זאת נגינה והלחנה. לפני שנה טס להופיע עם ההרכב "מושלס" בהונגריה וסלובקיה והשנה הופיע גם בשוויץ. בקרוב מתחיל את לימודיו ברימון במסלול הלחנה עיבוד וניצוח במסלול משותף עם Berklee school of Music.

מירוסלב מילטיץ' - מחול קרואטי ממחוז דלמטיה (בכורה ישראלית)

יצירה זו, בשמה "Ples za Violinu Solo" ("ריקוד לכינור סולו", 1958) היא היצירה המבוצעת ביותר בתולדות ההיסטוריה של המוסיקה הקרואטית. היצירה מוקדשת למורו בפארג, פאבל בוז'קובץ', אשר כנראה הדריכו בעת כתיבתה.
מירוסלב מילטיץ' למד בזאגרב, זלצבורג ופראג. הוא שיתף פעולה עם קרלהיינץ שטוקהאוזן במוסיקה אלקטרו-אקוסטית והמשיך את לימודיו במוסיקה בת זמננו בדארמשטאדט בגרמניה. מילטיץ' ניגן כויולן סולן עם תזמורות שונות ומשנת 1946 היה ויולן פעיל בתזמורת הרדיו הסימפונית ובפילהרמונית של זאגרב. הוא היה מורה לכינור ולויולה ומייסד, מנהל וחבר ברביעיית פרו-ארטה זאגרב הידועה. כמלחין, ביטויו הייחודי של מילטיץ' משקף את הכבוד והמסירות שלו למסורת העממית הקרואטית. הוא כתב מוסיקה סימפונית, אופרות, קונצ'רטי לכלים שונים, מוסיקה קאמרית, מוסיקה לפסנתר ומוסיקה לסרטים ולילדים. במיוחד התמסר לכתיבה לכינור, לויולה ולגיטרה. בכל שנה מתקיים פסטיבל בן יומיים בשם "ימי המוסיקה של מירוסלב מילטיץ'" לכבוד המוסיקה שלו בעירו סיסאק בקרואטיה.

מיכאל וולפה - פרק ראשון מתוך שלישיית פסנתר מס' 3

את שלישיית הפסנתר השלישית שלו חיבר מיכאל וולפה במיוחד לשלישיית "ענבר" הירושלמית בשנות התשעים של המאה שעברה, והיא מבוססת על לחנים של שירי זמר עבריים. הלחן של "שיר השדה", עליו מבוסס הפרק הראשון של היצירה, הוא פרי עטו של המלחין דוד זהבי, איש קיבוץ נען ומחלוצי הזמר העברי בראשיתו.
פרופ' מיכאל וולפה הוא מוזיקאי יוצר ואיש חינוך ישראלי, חבר קיבוץ שדה בוקר, מרצה באקדמיה למוסיקה בירושלים ומורה במספר בתי ספר בירושלים ובנגב. מנהל מוסיקאלי של הפסטיבלים "צלילים במדבר" ו"פסנתרים".

אפרת גרליך - פנטסיה מקדונית לכינור ולאנסמבל

דברי המלחינה על היצירה: פנטסיה מקדונית היא בעצם הפרק השלישי של יצירה רחבה יותר הקרויה פנטסיה קונצ'רטנטה, אותה השלמתי ב 2017 בעזרתו של מורי, זהר שרון.
היצירה נכתבה לזכר חברי קהילתי יוצאי מונסטיר-ביטולה (יוגוסלביה לשעבר) שאלה מהם שלא עלו לארץ לפני השואה, כמשפחת אבי, או לא הצטרפו לפרטיזנים הובלו בקרונות בקר ממפעל הטבק מונופול בסקופיה הישר למשרפות טרבלינקה. איש מהם לא ניצל וכך הוכחדה למעלה מ90 אחוז מהקהילה, שהיא במקור מיוצאי גירוש ספרד, או פורטוגל. אבי , שלמה אלבוחר הקדיש להם ספר עב כרס, קהילת מונסטיר (ביטולה), מקדוניה ואני כמוסיקאית הרגשתי צורך להקים להם יד ושם דרך המוסיקה שלי. לשם כך בחרתי שיר עם מקדוני , "יובנו-יובנקה", שהוא שיר אהבה על בחור ובחורה, החיים משני עברי הנהר ואינם יכולים לממש את אהבתם. הרגשתי בכך סמליות לעם ישראל שבמשך קרוב ל-2000 שנה לא יכול היה לממש את אהבתו לארץ ישראל. בנוסח המלא הושמעה היצירה בבכורה בפברואר 2018 במרכז המוזיקה גוננים עם הכנר תומס טולצ'ק ותזמורת הרחוב הירושלמית בניצוח עידו שפיטלניק.
לקראת פסטיבל SPCCF התבקשתי לשלוח יצירה קצרה לתזמורת וסולן וכך נולד הרעיון לשלוח את הפרק השלישי כיצירה עצמאית. פרק זה הושמע על ידי תזמורת התיאטרון של ברזיל (Orquestra Sinfonica do Teatro Nacional Claudio Santoro) עם המנצח מאסטרו Christian Schulz והכנרת Lilian Raiol. הפרק מתאר את התחיה והתקומה והוא אופטימי וגדוש במקצבים שבורים מיוגוסלביה, יוון ושאר ארצות הבלקן.
אפרת גרליך נולדה בירושלים וכבר בגיל 4 שאפה להיות מוסיקאית. בילדותה למדה חלילית ופסנתר ומאוחר יותר אקורדיון , גיטרה ותופים. אפרת סיימה את האקדמיה בירושלים במגמות תיאורטיקנים וחינוך מוסיקלי עם פרופ' מרק קופיטמן ועם דר' ורוניקה כהן. לאחר האקדמיה למדה ג'ז אצל מורים רבים ביניהם עופר ברייר וליז מגנס.
אפרת השתתפה פעמיים בפסטיבל 'תוף מרים' לנשים יוצרות ולקחה חלק בלהקת הג'אז האתני 'כריזמה', שניגנה מוסיקה מקורית שלה ושל המתופף רפאל בן אהרן. לפני כ-10 שנים התחילה ללמוד קומפוזיציה אצל זוהר שרון. אפרת מרבה להלחין ולעבד מוסיקה החל ממוסיקה למקהלה ותזמורת (האורטוריה דניאל, תרועה לירושלים החדשה) דרך מוסיקה קאמרית (תפילת הלב, תקע בשופר גדול, עיבודים לטריו נגה) וכלה ביצירות לכלי סולו כמו פתח לנו שער לקרן סולו, פנטסיה בלקנית לפסנתר סולו, חלום נבוכדנצר למרימבה סולו ולפסנתר סולו ועוד.
אפרת חברה קבועה במקהלת ליטורגיקל, ובשנים האחרונות יסדה מקהלה משלה בשם 'הללוהו', המבצעת את שיריה ועיבודיה. אפרת מרבה להשתתף בפסטיבלים בארץ ובעולם' ביניהם פסטיבל ACL בוייטנאם (2016), פסטיבל SPCCF בברזיל (2018), פסטיבל צלילים במדבר (2015, 2018).

אורי נתנאל - קדיש (בכורה)

דברי המלחין על היצירה: היצירה מוקדשת לזכרו של אבי, משה נתנאל, אשר נפטר באפריל 2007. עסקתי בכתיבתה כרביעיית מיתרים במחצית השניה של 2007, והגשתי אותה למספר רביעיות מיתרים אך היצירה לא התקבלה לביצוע על ידיהן. לאחרונה נוצר קשר ביני לבין תומס טולצ'ק, דרך אפרת גרליך, ונמסר לי שהוא מחפש קדיש לכינור סולו ולאנסמבל (עבורו ועבור אנסמבל מושלס). חזרתי בהתלהבות ליצירה. השנים שחלפו הבליטו לי את הטעון שינוי ביצירה: ניפוי של הנושאים משניים מרובים והתמקדות בעיקרה, כולל הלחן שלי לתפילת ה"קדיש יתום" המנוגן בעיקר על ידי הכנר הסולן. לצד זאת הכנסתי לתוכה של חלק נרחב מיצירה אחרת שכתבתי בשנים 2009-2011 בשם וריאציות על חלומות. מקור הנושא לוריאציות האורחות בחלום של גיסתי, הפסנתרנית אורלי נחמן-נתנאל, אשת אחי עודד. בחלומה הופיע אבי, כשנתיים אחרי שעבר מן העולם, ושר מנגינה עצובה בקולות של מלאכים, כפי שאורלי קראה להם. שירתו נשמעה בחלום כמרקם שלם: מנגינה ולווי בו זמנית. מן החלום הגיע הנושא למציאות, ליצירה שלי לשלישייה, וממנה לקדיש בדרך המתמזגת עם נושא הקדיש בכינור סולו. לבסוף משתתף כל ההרכב בפוגאטו על הלחן שלי לסיום התפילה במלים " עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל וְאִמְרוּ אָמֵן".

הנרי וינבלט (עיבוד אפרת גרליך) - ברכת הכהנים

דברי המעבדת, אפרת גרליך: את העיבוד לברכת הכהנים ערכתי ב2015 זמן קצר לאחר שהלך הנרי ויינבלט לעולמו. את הנרי הכרתי שנים רבות. הוא היה ניצול שואה שלא זכה להקים משפחה , אבל לא היה בודד משום שהמנגינות היפות שכתב הקנו לו ידידים רבים שהרבו לנגנן, עוד בימי חייו.
לא היה קשה לעשות עיבוד לשיר זה משום שהנרי נתן בעצמו את הכותרת למנגינה והיא "ה' יברך אותך". הנרי מבלי משים הפך את העברית התנכ"ית 'יברכך ה' לעברית עממית ופשוטה יותר. איש תפילה היה הנרי. פניתי איפוא לברכת הכהנים והשתמשתי בטקסט התנ"כי מפרשת נשא: "יברכך ה' וישמרך: יאר ה' פניו אליך ויחנך; ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום" - במדבר ו' 24-26.
התאמתי את המנגינה לשתי זמרות סופרן ושני כינורות. בהמשך הרחבתי את הליווי לרביעית מיתרים מלאה וזוהי הגרסה שנשמע היום.

אודות המלחינים והנגנים

אורי נתנאל, מלחין וצ'לן, נולד ב 1958, בעל תואר ראשון מהאקדמיה למוסיקה בירושלים ותואר שני בהלחנה מהאקדמיה למוסיקה בתל אביב. יצירותיו בוצעו בפסטיבל "צלילים במדבר" בניהולו האמנותי של פרופ' מיכאל וולפה ב 2015 וב 2017. בין מבצעי יצירותיו אנסמבל מיתר, אנסמבל מודאליוס, איילת כהן, רביעיית כרמל, רביעיית מיתרים 'אנסמבל ספקטרום' ורביעיית הסקסופונים של תל אביב. השתתף בפסטיבל New Music on the Bayou בלואיזיאנה, ארה"ב, 2017.

"פגשתי מישהו" הוא אחד משירי שלומית כהן אסיף שהלחין המלחין.

אפרת-רחל גרליך היא מלחינה, נגנית חלילית, אקורדיון, פסנתר וכלי נקישה, ילידת 1959, בעלת תואר ראשון מהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים במוסיקה ובחינוך מוסיקלי בשיטת קודאי. הקימה להקה בשם כריזמה שבצעה ג'אז אתני מקורי. כמו כן התמחתה בנגינה בתופים אצל אורן פריד.

בעשר השנים האחרונות עוסקת אפרת בקומפוזיציה ולמדה 5 שנים אצל המלחין זוהר שרון, המנהל המוסיקלי של תזמורת המהפכה.

יצירותיה בוצעו בפסטיבל 'צלילים במדבר' (2015), במרכז המוסיקה משכנות שאננים, בפסטיבל בינלאומי בויטנאם (2016), בפסטיבל אוסמוס בבלגיה (2018) ועוד.

יצירותיה בוצעו על ידי טריו נגה, צמד הזמרים לאוניד אקסלרוד ומרינה גורביץ', הכנר תומס תולשק (סלובקיה), תזמורת הרחוב הירושלמית בניצוח עידו שפיטלניק ועוד.

עידו שירום תואר על ידי מיכאל וולפה בתכניה של פסטיבל ״צלילים במדבר״ בתור "אחד המלחינים הישראליים המקוריים והאמיצים כיום אשר בחר לבטא את עצמו בסגנון אישי דתי רוחני שיש בו השפעות חזקות הן של באך וגם של המינימליזם האמריקני (פיליפ גלאס, סטיב רייך) והמזרח אירופאי (ארבו פרת). סגנונו תמיד טונאלי ומשתמש בטונאליות עם אקורדים מורכבים ומינימליזם פוליפוני קונטרפונקטי. הוא גם מושפע מסגנונם של להקות רוק ורוק אלטרנטיבי מתקדם (U2, RADIOHEAD). את כל אלו הוא מזקק לסגנון אישי שניכרות בו תמציתיות ושלמות טכנית והבעה בלתי מצויות." סגנונו מבטא גם סוג של ספירה או מימד שמיימי אוניברסלי יחד עם עוצמות קוסמיות.

עידו שירום הקליט יצירות שלו למקהלה ולתזמורת עם מקהלת יאונה מוסיקה הידועה בעולם והתזמורת הסימפונית של ליטא יצירותיו הושמעו בקול המוסיקה ברדיו בארץ פעמים רבות וגם בקול המוסיקה של הונגריה וגם נוגנו בכל הפסטיבלים החשובים בארץ, כגון חג המוסיקה הישראלית ו"צלילים במדבר". תזמורת הקאמרטה ירושלים בניצוחו של אבנר בירון ביצעה את "שיר פרידה" למיתרים ב 5 קונצרטים ברחבי הארץ ב 2015 בהצלחה.

הקונצ'רטו שלו לסקסופון סופרן ומיתרים זכה בתחרות בפרס יצירה אהובת הקהל של פסטיבל צלילים במדבר 2009.