מוזיאון הזכוכית – שיבוט

מוזיאון הזכוכית - שיבוט English הפסל הזה הוא בעצם מיצג. גדעון קורא לפסל הזה "שיבוט". הוא טוען, למרות שהוא לא מדען, שאם המדענים יצליחו לשבט בני אדם, הם לא יצליחו לעשות אותם זהים. אבל בעצם, הוא מבטא פה את עצמו, כי הוא, בטכניקה שהוא עובד, לא יכול לעשות פסלים זהים. כל פסל הוא מיוחד, יחיד, מקורי. כי יש לנו פה שישייה, אבל אם מסתכלים טובים רואים שהשישייה היא לא שישייה זהה. כל פסל הוא אחר. המצחים הוא אחרים, העיניים הן אחרות, הסנטר אחר, האפים אחרים, הפיות אחרים, ויש לנו כאן פסלים שונים, מאותה תבנית. וזה בעצם גדעון, שכל פסל שלו הוא אחד יחיד ומיוחד.גדעון, בעצם, עובד עם תבנית שעשוייה מגבס, הדגם שלו עשוי מגבס. כדי שפסל הזכוכית הנוצר לא יידבק אל הגבס, הוא מפזר אבקת גבס, עם מסננת, אבקת גבס, ועל ידי זה שבאבקה יש הרבה אוויר, זה חומר הפרדה מצויין, והפסל מזכוכית לא נדבק לדגם מהגבס. כשהפסל נוצר, הזכוכית הזיזה קצת את האבקה. כדי לעשות את הפסל השני היה צריך לפזר מחדש אבקה, וכל פעם הוא מפזר מחדש אבקה וכשמפזרים ביד - לא יוצא אותו דבר.(אורלי:) אז מה, את רוצה להגיד לי שהוא מכניס את הגבס לתוך התנור והגבס לא מתפוצץ?הגבס יכול להתרחב ולהתפשט בערך כ- 8 פעמים. רק אחרי 8 פעמים הוא מפסיק, אין לו את היכולת להתרחב ולהתפשט יותר, הוא מאבד את התכונה הזאת ואי אפשר לעבוד איתו יותר.(אורלי:) ובגלל זה החימר עדיף על גבס?הוא לא עובד עם חימר, הוא עובד עם גבס, כי הוא לא יוצר כאן מאסות. 7 פסלים זה מקסימום, זה מספיק לו. זה אומנות. הוא לא רוצה לעשות את העבודה של בית חרושת. הוא יכול היה לקחת ולעשות מודלים מנירוסטה, ואז…