טטיאנה מיסיחייב

אומנות עבור טטיאנה היא שפה, שאותה היא דוברת מהבטן. כמו שפת סתרים שמובילה לנפש, דרכה נגלית ההשתקפות של עצמה, של כל אותם המחשבות והתחושות שבהן לפעמים היא פחדה לגעת. בציור הכל צף. כל צורה, כל משיכה, כל צבע, כל מחשבה, כמו מילים - ההופכים לסיפור, עם עבר הווה ועתיד. מבחינתה ציוריה מהווים מעין אלבום תמונות שלה לפי תקופות בחייה.

מבלי לתכנן הופיעו בציוריה דמויות, עם הבעות שונות. כאוטודידקטית היא רכשה מיומנות וידע לעבוד עם צבעים, הצללות ופרספקטיבות.

בסידרה "אישה - חיה" בחרה האמנית דמות חיה ובהשראת התכונות של אותה חיה - ציירה ואף הלבישה את האישה בעזרת דמיונה וכשרונה הפוריים.  

טטיאנה ציירה מתוך חיבור לצד הנשי של עצמה אך ממקום פראי ומוזנח. החיה ניחנה בתכונות רבות אשר מהן נגזרו סימבולים כמו הצורך לשרוד כאינדיבידואל מעצים שיש לו את הכלים לדאוג לצרכים של עצמו מתוך מקום הישרדותי . האשה כחיה שמגנה על עצמה, שמסוגלת להשיב מלחמה – מילולית, שכלית, אידיאולוגית, ואם צריך במקרה של הגנה – גם פיזית. החיה מלמדת שיעור חיים מרכזי בכל תקופה בחיים. היא מסמלת את ההתחברות לאינסטינקטים הטבעיים שלה, לטבע, לשורשים הפראיים, ליצרים כמו סקרנות עוצמה, כח, עמדה ועוד.

 

 

חזור אל: דף ראשי / ציירים / טטיאנה מיסיחייב

לפוסט הזה יש תגובה אחת

כתיבת תגובה

סגירת תפריט