You are currently viewing

מוזיאון הזכוכית - שואה

זה אחד הפסלים שלא כתבתי בכלל מה זה. אבל יצרתי אותו לפני 6 שנים, כשחזרתי מסדרת תערוכות באירופה, והייתי במחנה השמדה שנקרא "דכאו". ובדכאו, למעשה, קיבלתי חינוך על השואה. משום שאת דכאו בנו בשנת 34' וכשאני נכנסתי לבקר שם, לא נכנסתי בשער הראשי, נכנסתי מאחורנית. ומאחורנית עומדת כנסייה מאוד צנועה, אבל כל הקירות שלה מצופים במוצאים להורג, תמונות של מוצאים להורג.

שאלתי את הכומר "יהודים?", הסתכל עליי ואמר לי "אתה יהודי, אבל פה יש צילומים שבמשך 4-5 שנים היטלר רצח, שרף, 10 מליון גרמנים, מתנגדי שלטון. פה. זה מחנה השמדה היחיד והראשון שנבנה בגרמניה. המטרה שלו הייתה לא יהודים, המטרה שלו הייתה מתנגדי שלטון. זקנים, נכים, צגיינרים, כל מיני כאלה. ואז התחלתי להבין. הוא אמר לי משפט נוסף: "אתם מנציחים 10-12 שנות רוע נאצי. אבל איפה 400 שנים אחורה, התרבות, המדע והיצירה באירופה? 80% מזה עשו יהודים. איפה ההנצחה של זה?".

ואז התחלתי באמת לחשוב. מנציחים כל הזמן אך ורק את הבית היהודי בגולה, וכל מה שעשו להם מאות שנים. אבל מדגישים את ה- 10 שנים האחרונות של הנאצים. פוגרומים היו מלפני 400 שנה. פוגרומים ביהודים התחילו בספרד. אבל בגרמניה הייתה אפשרות. וכשהגיעו יהודים בשנות ה- 30 לרבנים, לראשי הקהילות ואמרו להם "מה לעשות? לברוח או להישאר?" כשהיטלר עלה לשלטון. מה אמרו להם? וזה כתוב בכל אתר הנצחה בארץ ובעולם. מה ענו להם הרבנים בראשי הקהילות? אל תאמינו, עברנו פוגרומים יותר גדולים, נעבור גם את זה.

ובדכאו למדתי... פוגרום? הם שלחו את היהודים למחנות, אבל לא למחנות השמדה. הם שלחו אותם למחנות כפייה. משום שמחנות השמדה הוקמו ב- 39 בין 34' ל- 39' היה מספיק זמן להגיד להם "תברחו!" ולא אמרו להם, אמרו להם "תישארו, עברנו פוגרומים יותר גדולים, נעבור גם את זה." את זה לא צריך להגיד לי כומר בדכאו. זה צריכים להגיד לי כאן. לחנך אותי על השואה, לא ללמד אותי אך ורק תאריכים ורוע. והכי גרוע, מנציחים את הבית היהודי בגולה. אין בית יהודי בגולה, בגולה יש גולה. תשאל כל יהודי מומר בעולם "איפה הבית שלך?" הוא יגיד "ירושלים".

אני לא אומר את זה סתם, איך זה מופיע פה, בפסל הזה? כשהלכתי ליצור אותו, כשחזרתי מתערוכה בגרמניה מאיזור מינכן, עברתי בכמה וכמה אתרי הנצחה בארץ מהגדול עד הקטן. ובכל מקום מצאתי את התשובה הזאת, שאומרת "אל תאמינו". ואז אמרתי, אני חייב ליצור משהו שידגיש את זה. הם עולים באש, האפר בבסיס. והחצץ השחור של מסילות הרכבת למטה. אבל הפנים של כולם בשאלה. לא בכאב, בשאלה, בתמיהה "למה?" "למה אי אפשר היה אחרת?". ותאמינו לי שאפשר היה. כל מה שהייתם צריכים להגיד להם זה "תברחו!" אז 10%, 20%, 30% היו נהרגים, אבל כל השאר היו חיים!

השאלה הזאת הטרידה אותי הרבה זמן. וכשישב פה מנכ"ל יד ושם הקודם ואמר לי "זה חייב לשבת ביד ושם". התשובה שלי הייתה מאוד ברורה: אתם מנציחים 10-12 שנות רוע. והבית היהודי. אני לא רואה את זה כך. זה לא יכול לעמוד אצלכם. זה יכול לעמוד ב- 3 מקומות בארץ: יד מרדכי, לוחמי הגטאות, ותל יצחק. הם נלחמו על החיים שלהם, לא על הבית שלהם.

הדבר הנוסף שריתק אותי בדבר הזה, ונתן גב למה שאני אומר, בזמנו האיטלקים הפציצו את תל אביב. ואני הייתי ילד בן 5 בערך. ישבתי על הברכיים של אמא שלי, שומעים בום בום, ואמא שלי לאור נר, קוראת מכתב שהגיע מפולניה. ובוכה. ועד היום אני זוכר בצילום, אמא בוכה וקוראת מכתב. והשאלה שלי "אמא למה את בוכה?" והתשובה שלה... "זה המכתב האחרון, ואין לי משפחה." כל הדברים האלה בסה"כ הצטברו לדבר המעניין: לדבר הזה. משום שאחותי, לפני 5-6 שנים, ביקשתי ממנה, אם היא שמרה את המכתב הזה, היא אמרה "אני שומרת אותו כבר 65 שנה. לא להראות לאף אחד". אני אומר "אז תשלחי לי העתק". היא שלחה לי צילום, ואז קיבלתי את התשובה למה האמא בכתה, מה שהטריד אותי שנים. לא הבנתי את המשפט "אין לי משפחה".

המשפט האחרון שהסבא, שהיה רב עיירה והשוחט, הסבא זה האבא של אמא שלי, לא של האבא: "שלום לכולם, אנחנו נוסעים לחופשה בבוכנוולד." מי שלח אותם לבוכנוולד?! הם קיבלו הוראה, לנסוע לחופשה בבוכנוולד?! מהרבנים שלהם. שיאספו בלודג'. לא ברור. משהו פה זיעזע אותי. ואז התחברו הדברים כשחזרתי מדכאו ויצרתי את הדבר הזה. וכמה שהוא גדול, בלי בקר. זה עבודות בלי בקרים. זה עבודות שאתה שולט בהן בכוח מוסרי אחרת לגמרי.

לפעמים כשאומרים לי, על מה שהיה ליהודים, מה שיש ליהודים, מה שאנחנו היום, שאנחנו לא מוסריים. אין בעולם מלחמה אחת שהיא מוסרית. אין בעולם עם אחד שהוא מוסרי. אין עם בעולם שלא כבש את מכורתו. אז זה מוסרי?

כשאנחנו מחפשים גם בנושא שלנו, של השואה כיביכול, מוסר של הנאצים, הנאצים זה אנחנו ובלתי, אף אחד אחר לא מעניין אותנו. כל השאר זה עבדים. הנאצים התחילו להוציא בשיטתיות את היהודים להורג אחרי 5 שנים שהושיבו אותם במחנות כפייה, כעבדים לעבודות שלהם. אז למה לא אמרת להם "תברחו"? משום שהיטלר שלח את הנציג שלו לאומות העולם ב- 35'. ואמר להם "קחו את היהודים, אני אשלח לכם אותם". כל אומות העולם, ב- 35' הרימו יד ואמרו "סוגרים את השערים ליהודים" ואנחנו מחזירים את מי שהיה בדרך בחזרה לאירופה.

אז מי אנטישמי? מי שהיום אנטישמי בדיוק באותה מידה.

כולם.

אבל מה התגובה שלי? זאת התגובה שלי, השאלה למה, למה אי אפשר אחרת?

ואפשר.




כתיבת תגובה