מוזיאון הבובות - ירח מנייר

תראי, זה משהו שאני כתבתי על ירח מנייר:

"יהודי, ערבי ותושב חוץ יושבים על הירח. זה מתחיל כמו בדיחה, אבל זה לא! אותי זה מפחיד! כבר שנים אני פוחדת מעיתונים. אני פוחדת להחזיק עיתון ביד, לקרוא, או להכניס הבייתה, ועיתונים הם חומר הגלם הבסיסי שלי. שלוש הדמויות הגיעו, כל אחת מסיבה אחרת אל 'ים השלווה' שעל הירח, ומנסות להתמודד במרחב מוגן של חשבון נפש, והתפקחות מרה עם אבדן הערך האנושי והזילות הבלתי נסבלת של החיים. הדמויות נטולות צבע או איפור קוסמטי, לבושות מדי שמיים, בגווני כחול קטיפתי. עטויות נייר עיתון מלוטש, כמו רישום טופוגרפי, המשרטט את קווי דמותם ומציגם נטו לגורלם. הירח עליו הם יושבים הוא ירח מנייר, הבטחה ריקה, אשליה זוהרת וריק סהרורי. הירח המשנה את דמותו חליפות כל חודש מתקתק לנו את הארעיות שלנו, כארעיות של נייר עיתון. 'ירח מנייר' בשבילי זה עימות עם חומר מסוכן, רעיון הזוי שנפל על קרקע פוריה של אי שקט חברתי ופוליטי. מירי ליבוביץ." (אורלי: "נהדר, מקסים, מקסים").

איזה קטע, את ירח מנייר עשיתי בתקופת האינתיפאדה והפיגועים, כשכל שני וחמישי היה עולה על האוטובוס מחבל ומתפוצץ עם המון אנשים חפים מפשע. באותו הזמן אני באה לקרוע את עיתון הנייר לחתיכות ואני רואה את כל הכתבות, צילומים, כותרות, ממש לא יכולתי לעבוד. אם תסתכלי על הראש של הראשון, את תראי שהדבקתי לו כתובות טרור בעברית, על השני בערבית ועל השלישי בלועזית. גם על הירח צד אחד בעברית, בערבית ובלועזית. תראי איך הם נתפסים אחד בשני, מסתכלים עלייך בעיניים, וכל מה שהם אומרים שרצח מביא רצח, מביא רצח. ועד היום אנחנו לא יודעים איך לצאת ממעגל הדמים הזה.

את הקראת שהם לובשים מדי שמיים. מדים זה אותו הדבר, אבל שימי לב איך כל מד, כל בגד הוא אחד ויחיד בעולם. לא רק כל בובה אני עושה אחד בעולם אלא כל בגד הוא אחד בעולם. - ירח מנייר.




חזור אל: דף ראשי / פסלים / מוזיאון הבובות / מוזיאון הבובות - ירח מנייר

לפוסט הזה יש תגובה אחת

כתיבת תגובה

סגירת תפריט