מוזיאון הבובות – בובות עפ"י פורטרטים

מוזיאון הבובות - בובות עפ"י פורטרטים English מוזיאון הבובות בערד הוקם על ידי זוג אומנים, פסלים בין לאומיים. לי קוראים מירי ליבוביץ, אדוארד שרוסטר (מצד ימין).כל בובה שאת רואה כאן היא אחת בעולם. עשויה מעיסת נייר, חתיכות של נייר, עיתון ודבק. היית מאמינה? השיער של כל הבובות הוא שיער אמיתי, ילדות מביאות לי קוקיות וצמות ואני עושה מהן פיאות לבובות שלי.העיניים זה ניפוח זכוכית של אומנים. כשאתם תתקרבו אתם תראו נימי דם בעין.היות והן מאוד נדירות, מאוד אומנותיות, הן נמצאות באוספים של מלכים ונשיאים. מלכת הולנד יש לה 7 בובות משלי בארמון. לקלינטון יש 2 בובות. לנשיא המדינה נבון. לברברה סרייסן, קרג דג-לס, דה מי מור, שרון סטון.הדמויות האלה הם על פי פורטרטים של ילדים אמיתיים. אני מצלמת ילד ועושה את הבובה. ניסו, תינוק אתיופי, פגשתי אותו בסופר בערד עם אמא שלו. שאלתי אותה "אני יכולה לצלם את התינוק החמוד הזה?" היא ממש נבהלה ונרתעה. היא אמרה לי "למה?" אמרתי לה שאני רוצה לעשות בובה כמוהו. היא אמרה "מה, את יכולה?" ומאז הם נעלמו.עד היום הם לא יודעים שניסו חי במוזיאון. אני כ"כ אהבתי אותו שהפכתי אותו ללוגו, לסמל של המוזיאון, בתקווה שיום אחד הוא יבוא ויזהה את עצמו.במוזיאון אתם תראו את כל סוגי הפיסול, החומרים וטכניקות. את כבר רואה שזה לא עיסת נייר - זה פורצלן. שתי דמויות מפורצלן. בעיקר תסתכלי על המסיכות שלהם בריקוע של פטיש ונחושת.עוד טכניקת פיסול במוזיאון זה פיסול רך. הן בנות 30 שנה, עשויות מגרבי ניילון ואקרילן על שלד ברזל. שלוש חברות טובות שיצאו לנפוש בים המלח וקבוצת נופשים. סרטונים נוספים ממוזיאון הבובותחזור אל: דף ראשי / פסלים / מוזיאון הבובות / בובות עפ"י פורטרטים

להמשך קריאהמוזיאון הבובות – בובות עפ"י פורטרטים

מוזיאון הבובות – העיתון האחרון

מוזיאון הבובות - העיתון האחרון English זו יצירה מעיסת נייר, בשם העיתון האחרון. עשיתי אותה כשסגרו את העיתון מעריב (את זוכרת?) והראו בטלוויזיה את העיתונאים הולכים עם שלטים "סוף העיתונות הכתובה", "סוף העיתונות המודפסת" וואו, כשאני ראיתי את זה גם לי ירד האסימון, שאם בעצם לא יהיו עיתונים - גם לי לא תהיה עבודה. ואז התחלתי לאסוף עיתונים ולגלגל, להחביא לי בבוידם וגזרתי מהעיתון שורה שורה והדבקתי כאילו זה עיפרון הרישום שלי, כאילו אני רושמת את זה בעיפרון. אילו הייתי רושמת אותו בעיפרון, אלה בדיוק היו כיווני הקווים כדי ליצור תלת מימד. תסתכלו על הז'אקט, על הכפלים, על הכפתורים, על המכנסיים, נעליים... על החולצה שלו כתוב "טיים" (Time) כי לכל דבר יש זמן ועת. מחלק העיתונים האחרון. והוא חלול מבפנים. האופניים הם הדבר היחיד שהם אמיתיים שליפפתי עליהם נייר עיתון כי הייתי זקוקה לשלד ברזל. סרטונים נוספים ממוזיאון הבובותחזור אל: דף ראשי / פסלים / מוזיאון הבובות / מחלק העיתון האחרון

להמשך קריאהמוזיאון הבובות – העיתון האחרון

מוזיאון הבובות – סגירת מעגל השראה עם מירי ליבוביץ

מוזיאון הבובות - סגירת מעגל השראה עם מירי ליבוביץ English אתם יודעים, אני ואדוארד, אנחנו זוג. כשסיימנו את לימודי האומנות שלנו זכינו במלגת הצטיינות, ועם המלגה הזאת החלטנו לנסוע לאירופה ולראות את כל המוזיאונים שיש.אנחנו מגיעים לפריז, עומדים בתור כדי להיכנס למוזיאון Pompidou. מי שהיה שם יודע שברחבה מול המוזיאונים תמיד יש הופעות של ליצנים, מוקיונים, יורקי אש. כמו שאני עומדת בתור, ממש לידי עומד בחור צעיר, גבוה מאוד, לבוש בגד גוף שחור, פנים מאופרות בלבן עם צווארון של ליצן. והוא עושה בפנטומימה את כל הדמויות מהקומדייה דל'ארטה.אני הוקסמתי. מעולם לא ראיתי הופעה כזו, וברוב התרגשותי את כל הכסף שהיה לי בתיק שמתי לו בכובע. שבועיים הייתי בפריז, מעולם לא היה לי מקרה כזה. יום יום אנחנו באים לראות את הופעת הליצן, שמים לו כסף.חזרנו לארץ, כמובן שהבובה הראשונה שעשיתי הייתה בדמותו ועוד 30 ליצנים, איתם נסענו לכל העולם. היינו ביפן, בכל ארצות הברית, באירופה. ולפני שנתיים הייתה לנו תערוכה מאוד גדולה במשכן לאומנויות הבמה בתל אביב, בית האופרה.ניגש אליי גבר, לוחץ לי את היד, אומר לי "מירי, את לא יודעת מה שאת עושה לי עם הבובות שלך. כל יום במקום לאכול צהריים עם החברים שלי, אני בא לראות אותם ואני לא שבע". אני אומרת לו "תודה רבה. מי האדון?". הוא אומר לי "אני רופא בכיר באסף הרופא, אבל כשהייתי סטודנט לרפואה בפריז מימנתי את הלימודים שלי על ידי הופעות במרכז Pompidou". וואו! אני נשארת המומה. אני לא מאמינה שאחרי 30 שנה עומד מולי מישהו ואומר לי את זה.אני מסתכלת עליו, הוא באמת מאוד גבוה. אני אומרת לו "תגיד, זה היה ב- 78'?" הוא אומר "בול. אלה השנים שלמדתי." - "אתה לבשת בגד גוף שחור עם…

להמשך קריאהמוזיאון הבובות – סגירת מעגל השראה עם מירי ליבוביץ

מוזיאון הבובות – משתה נשים

מוזיאון הבובות - משתה נשים English אני התחלתי תערוכה חדשה ממגילת אסתר בשם "משתה נשים" אני הולכת לעשות את כל דמויות המגילה. הראשון הוא אחשוורוש, המלך ששלט מהודו ועד כוש. לידו יושבת ושתי.ושתי הייתה יפייפיה, אצילה, בת מלך ופמניסטית. אתם זוכרים איך שהיא אמרה לו, למלך? כשעשיתי את ושתי אני חיפשתי השראה לנשים פרסיות. אני חשבתי -על ריטה. (אורלי: אז עשית אותה...) ממש לא, לא התכוונתי לעשות אותה כמו ריטה. רציתי מישהי אקזוטית, פראית. אתם זוכרים שהם עשויים מנייר, עיתון עם דבק? השיער שלהם אמיתי, את הבגדים תפרתי להם בעבודת יד. אם תסתכלי מפה בעיניים שלה, את תראי עצבות תהומית של אישה נבגדת ונעלבת שמלך טיפש ושיכור גזר את גזר דינה.ליד ושתי יושב המן הרשע. תראו את הצרות עין, תראו חיוך זדוני מאוזן לאוזן, כי אצלינו אומרים "צוחק מי שצוחק - אחרון". תראו את הבגדים, תראו את הנעליים שעשיתי לו.אם תרימו את הראש למעלה, אתם תראו מן מיני תערוכה מקרנוול המסיכות בוונציה, שתכניס אתכם לאווירת השמחה והקרנבל. סרטונים נוספים ממוזיאון הבובותחזור אל: דף ראשי / פסלים / מוזיאון הבובות / משתה נשים

להמשך קריאהמוזיאון הבובות – משתה נשים

מוזיאון הבובות – קומדיה דלרטה

מוזיאון הבובות - קומדיה דלרטה English הגענו לקבוצת דמויות מהקומדייה דל'ארטה. קומדיית דל'ארטה זו הצגה באיטליה מהמאה ה- 16 ועד ימינו. משרתם של 2 אדונים, והקמצן וטרטיף, מבול של הצגות.בהצגה שלנו מדובר על זוג אוהבים צעירים, ליצנים, ארלקינו וקולומבינה, והזקנים שמפריעים להם לממש את אהבתם. בין הזקנים זה פנטלונה. פנטלונה באיטלקית זה מכנסיים, והוא הסוחר העשיר, הערמומי והקמצן. לידו יושב אל דוטורה. אל דוטורה הוא הדוקטור המשכיל, המלומד, אבל באמת אין לו מושג מה שהוא מדבר, ועוד יותר גרוע, אין לו מושג מה שהוא עושה. היית הולכת לרופא כזה?לורנסו, ליצן המלך, ליצן החצר, הוא היחיד שיכול להעביר ביקורת על המלך, כי מישהו אחר יעשה את זה - יורידו לו את הראש בכיכר העיר. מלנקולי, דמות הליצן המיוסר, כמו אומן שנותן את עצמו עד הסוף. וטרטלה הוא הקורבן, הוא בא בסלטות והוא צוחק על כולם.הדמויות האלו הן בנות 25 שנה, מהעבודות הדי ראשונות שלי. בזמנו רציתי להיות כמו סבא ג'פטו, שממציא איזה בובה שקמה והולכת. עוד לא הצלחתי, אבל הלכתי לרופא עיניים שעושה תותבות לאנשים, לא עלינו, והוא עשה לי בהזמנה מיוחדת עיניים עם עדשה אנטומית לבובות שלי. אם אתם תעמדו פה, תסתכלו בעיניים של דוטורה, תלכו 180 מעלות, אתם תראו שהוא עוקב אחריכם.אתם יודעים, משהו פיקנטי מלפני חודשיים, היה כנס בינלאומי של רופאי עיניים בים המלח, הם באו עם אוטובוס למוזיאון. עשיתי להם את הסיור, ואחרי הסיור אחת הפרופסוריות קוראת לי הצידה, אומרת לי: "מירי, את יודעת, דוטורה שלך, הוא גם פוזל וגם יש לו גלוקומה". אמרתי לה "אוי ואבוי, אל תכניסי אותי להוצאות עכשיו". ואז הסברתי לה שבפנים שלנו אין סימטריה לשום איבר זוגי, ודווקא סטייה קטנה שיש לכולנו, בזווית העין או בזווית הפה, זה מה שעושה…

להמשך קריאהמוזיאון הבובות – קומדיה דלרטה

מוזיאון הבובות – יצירות של אדוארד שרוסטר

מוזיאון הבובות - יצירות של אדוארד שרוסטר English זוהי יצירה של אדוארד, מעיסת נייר, אורלי. תסתכלי, למרות שהגעת למוזיאון הבובות אין כאן אפילו בובה אחת. הכל פיסול ברמה מקצועית מאוד גבוהה. תסתכלי על האנטומיה, על כל וריד, על כל עורק, על השרירים, עצמות, גידים. תראי את הצוואר הארוך שלו, הפנים המאופרות באור ירח. וקרין יושב על כורסא ויקטוריאנית מקורית מלונדון.הצלם של אדוארד עשוי מ... כשאת קונה זוג נעליים חדשות, בקופסא יש נייר משי, דק דק דק. את מאמינה, מהנייר משי העדין הזה, כל הפסל הזה. הוא לא צבוע, הוא רק מלוטש. אדי עשה לו צלמנייה כמו בת 100 שנה. אבל איזה נעליים יש לו? קרוקס. תראי את הדגמ"ח, תראי את המשקפיים הננו-מודרניות.אדוארד הוא פסל מתכת, בעיקרון, הוא עשה שור מפסולת של מתכת. רדיאטורים ישנים, בוכנות, לאגרים, מרגלה של טרקטור, בראקסים של אופניים, וו גרירה... והוא ניגש לתערוכת רד בול הבינלאומית לאומנות וזכה במקום ראשון, תראי... פה היו לו 2 כנפיים, מפחיות של רד-בול, כי רד בול עושה לך כנפיים. הורדנו לו את זה כי זה לא עבד - הוא לא עף.דון קישוט של אדוארד, אביר היגון שיצא להילחם נגד תחנות הרוח, היה טיפוס מאוד גבוה ורזה רזה. תראו, במקום צלעות אדוארד שם לו מזלגות מכופפים. אתם רואים שהחרב של דון קישוט היא מצקת של מרק. את רואה את זאתי? גם הסוס של דון קישוט במצב משומש מאוד לא טוב, את לא היית קונה סוס כזה אפילו יד ראשונה מרופא, נכון? רואים שהוא יוריד את הרגל וכל הסוס האומלל הזה קורס ונופל. סוף הדרך. מברונזה.מריונטה, אנושית, של אדי, עשויה מעיסת נייר, עץ, מתכת. המריונטה הזו זזה בכל תנועה ששמים אותה. היא בעצם יכולה לזוז, לרקוד, לשבת, לעשות…

להמשך קריאהמוזיאון הבובות – יצירות של אדוארד שרוסטר

מוזיאון הבובות – ירח מנייר

מוזיאון הבובות - ירח מנייר English תראי, זה משהו שאני כתבתי על ירח מנייר:"יהודי, ערבי ותושב חוץ יושבים על הירח. זה מתחיל כמו בדיחה, אבל זה לא! אותי זה מפחיד! כבר שנים אני פוחדת מעיתונים. אני פוחדת להחזיק עיתון ביד, לקרוא, או להכניס הבייתה, ועיתונים הם חומר הגלם הבסיסי שלי. שלוש הדמויות הגיעו, כל אחת מסיבה אחרת אל 'ים השלווה' שעל הירח, ומנסות להתמודד במרחב מוגן של חשבון נפש, והתפקחות מרה עם אבדן הערך האנושי והזילות הבלתי נסבלת של החיים. הדמויות נטולות צבע או איפור קוסמטי, לבושות מדי שמיים, בגווני כחול קטיפתי. עטויות נייר עיתון מלוטש, כמו רישום טופוגרפי, המשרטט את קווי דמותם ומציגם נטו לגורלם. הירח עליו הם יושבים הוא ירח מנייר, הבטחה ריקה, אשליה זוהרת וריק סהרורי. הירח המשנה את דמותו חליפות כל חודש מתקתק לנו את הארעיות שלנו, כארעיות של נייר עיתון. 'ירח מנייר' בשבילי זה עימות עם חומר מסוכן, רעיון הזוי שנפל על קרקע פוריה של אי שקט חברתי ופוליטי. מירי ליבוביץ." (אורלי: "נהדר, מקסים, מקסים").איזה קטע, את ירח מנייר עשיתי בתקופת האינתיפאדה והפיגועים, כשכל שני וחמישי היה עולה על האוטובוס מחבל ומתפוצץ עם המון אנשים חפים מפשע. באותו הזמן אני באה לקרוע את עיתון הנייר לחתיכות ואני רואה את כל הכתבות, צילומים, כותרות, ממש לא יכולתי לעבוד. אם תסתכלי על הראש של הראשון, את תראי שהדבקתי לו כתובות טרור בעברית, על השני בערבית ועל השלישי בלועזית. גם על הירח צד אחד בעברית, בערבית ובלועזית. תראי איך הם נתפסים אחד בשני, מסתכלים עלייך בעיניים, וכל מה שהם אומרים שרצח מביא רצח, מביא רצח. ועד היום אנחנו לא יודעים איך לצאת ממעגל הדמים הזה.את הקראת שהם לובשים מדי שמיים. מדים זה אותו הדבר,…

להמשך קריאהמוזיאון הבובות – ירח מנייר