מוזיאון הזכוכית - קיר רוחות רפאים / תרגיל / גן החיות

מכיוון שגדעון נולד דיסלקטי, לפני 70 שנה (הוא בן 77 היום), לא ידעו מה דיסלקציה ולא טיפלו בדיסלקטים. חשבו שהם מופרעים, עצלים, ועוד כל מיני דברים כאלה. גדעון לא למד בביה"ס שום דבר בעצם, כי לא ידעו איך ללמד את הדיסלקטים. מה שהוא עשה, הוא הבין מהר מאוד, בתור ילד, שהוא לא יכול לחיות בעולם של קוראים וכותבים, כשהוא לא יודע לקרוא ולכתוב, והוא לימד את עצמו בטכניקות של זיכרון ובצילום אופטי בעניים לקרוא ולכתוב. וחלק מהדברים שהוא עושה נובעים מזה שאף אחד לא לימד אותו שאי אפשר לעשות את זה. הוא מנסה דברים שאחרים כבר למדו שאי אפשר לעשות, ואצל גדעון אין "אי אפשר", כי אף אחד לא אמר לו "אי אפשר".

אחד הדברים שהוא עשה, אם תסכלו יש כאן קיר מאוד מעניין של פסלים שונים. אם תסתכלו בצורה יותר מרוכזת תראו שכל פסל עשוי מזכוכית אחרת. הפסלים האלה זה תוצאה של בדיקת תכונות הזכוכית, כל זכוכית לעצמה. הוא אסף יותר מ- 70 פלטות של זכוכית וניסה אותם, איך הם מתנהגים בתנור. מה קורה להם, כמה שעות צריך לחמם אותם, כמה שעות צריך לקרר אותם, כמה הם מתפשטים, כמה הם מתכווצים. ועל ידי זה היו לו 70 ראשים של גבר.

אחרי שהיו לו 70 ראשים הוא אמר לעצמו "מה אני עושה עם ה- 70 ראשים האלה?". "70 ראשים זה הרבה מדי בשבילי". אז הוא התחיל להשתעשע עם הברנר, עם אש חיה. באש חיה יש 1,300 מעלות. עם 1,300 מעלות אפשר לשנות, לעוות ולשנות את הפרצופים.

גדעון קורא לקיר הזה "קיר שדים ורוחות רפאים". אני קוראת לו "קיר תרגיל", כי הוא תירגל את הזכוכית, הוא למד על הזכוכית. וילדים קוראים לקיר הזה "קיר גן החיות". זה קיר מאוד מעניין, יש לו 3 שמות. תסתכלו יש לי פה בבון. תראו, יש לי פה גורילה. תראו, יש לי פה אריה. יש לי כאן דוב. ואנחנו יכולים בהחלט לקרוא לקיר הזה "קיר גן החיות".




חזור אל: דף ראשי / פסלים / מוזיאון הזכוכית / קיר רוחות רפאים

לפוסט הזה יש תגובה אחת

כתיבת תגובה

סגירת תפריט